לחשוב בגדול ולפעול בקטן

 

זה קורה לכולנו.

אנחנו מחליטים שזהו, אנחנו יורדים במשקל לתמיד, יש תכנית, יש מוטיבציה, יוצאים לדרך!

אנחנו נוריד 20 קילו ולא חוזרים בחזרה!

מציבים מטרה לרדת במשקל 20 ק”ג בעוד שנה מהיום.

אומץ, נחישות, חזון, יש הכל.

אבל מיד אחרי ההחלטה כבר מתחילה תחושת הספק החרישית שאומרת משהו כמו “אבל איך? בחיים אני לא אגיע …”.

לחשוב בגדול

מטרות גדולות, מלוות בחזון יציב, הן הדרך הנכונה להתחיל להשיג הישגים משמעותיים. זו הדרך הנכונה לרדת במשקל. אבל הצבת מטרה גדולה בלבד לא מספיקה. זו צריכה להיות גם מטרה שאנחנו מאמינים בה. כשאנחנו מחליטים החלטות שכאלה אנחנו נדרשים לעשות שינויים משמעותיים ומפחידים. כבר בהתחלה אנחנו חוששים מהמטרה הגדולה שהצבנו – אנחנו מאמינים פחות. הרבה פעמים בדרך אנחנו נבהלים מהמטרות הללו ונשארים קפואים. לפעמים הקיפאון הזה רק מעכב אותנו ולפעמים הוא גורם לנו לוותר בכלל על כל הסיפור.

אנחנו רגילים לחשוב על העתיד שלנו במונחי העבר. אנחנו רגילים להציב מטרות שנראה לנו שנוכל להשיג אותן. לפי מה אנחנו קובעים שנוכל להשיג אותן? לפי ניסיון העבר.

אנחנו רוצים לרדת במשקל. אבל אם נסתמך על ניסיון העבר אז לא נוכל להתקדם הרבה קדימה. אנחנו נישאר באזור הנוחות שלנו ולכל היותר נרחיב אותו קצת. כשאנחנו מציבים מטרה גדולה אנחנו נאלצים לפרוץ דרך מעבר למוכר לנו, מעבר לניסיון העבר. אנחנו נאלצים לצאת מאזור הנוחות. ללמוד דברים חדשים, להתנסות, ליפול בדרך ולהמשיך הלאה. אנחנו לא יכולים להסתמך על ניסיון העבר בלבד כי בעבר לא הצלחנו. אנחנו רוצים להשתנות וזה מפחיד ודורש מאמץ. זה נראה לנו בלתי אפשרי ואנחנו מפסיקים להאמין.

לפעול בקטן

אז מה עושים?

איך מתחילים את הדרך כשיש מטרה גדולה ורחוקה כל כך?

מתחילים במעשים ממש קטנים שינויים שאפשר בקלות לעשות החל מרגע זה.

מציבים מטרות ביניים קטנות ועושים צעדים קטנים כדי להשיג אותן. המטרה המרכזית נשארת גדולה אבל מתקדמים אליה בצעדים קטנים.

כשרוצים לרדת במשקל כדאי מאד להציב מטרה גדולה ומשמעותית. אבל מיד לאחר הצבת המטרה מתחילים לחשוב על הצעדים הקטנים שאנחנו יכולים לעשות כרגע בדרך אל המטרה הגדולה. מתחילים לעשות הליכה של 10 דקות פעם ביומיים. או מתחילים לאכול בצלחות קטנות יותר. אפשר להתחיל בתוספת ירקות לתפריט היומי. אפשר להתחיל בשינוי התפריט של ארוחת הבוקר וכדומה. ככל שמתקדמים מתווספים עוד צעדים, עוד אלמנטים שיקדמו אותנו לעבר המטרה.

מציבים מטרה גדולה ←  מתקדמים בצעדים קטנים

אחת הטעויות הגדולות שלנו היא שאנחנו מתחילים בצעדים יותר מידי גדולים, לעבר המטרה הגדולה. אנחנו מתחילים בדיאטה גדולה או מתחילים לרוץ כל יום. הצעד הגדול קשה לנו מידי, אנחנו מועדים ורושמים לעצמנו עוד כישלון. בנוסף לרישום הכישלון אנחנו מסיקים על עצמנו שאנחנו לא מסוגלים ומפסיקים.

תמיד כשמציבים מטרה גדולה נתקלים במכשולים בדרך. מטרה גדולה בעבורי תמיד תהיה משהו שלא עשיתי בעבר. אני לא מנוסה ועושה משהו חדש. לכן תמיד יהיו לי בדרך מעידות וכישלונות קטנים. אני צריך לתקן את הנדרש ולהמשיך בדרך.

אנחנו רוצים לרדת 20 קילו במשך חצי שנה. אנחנו מתחילים דיאטה ורוצים לרדת 4 קילו בשבוע הראשון. אנחנו לא מצליחים ומסיקים שזה קשה מידי ולעולם לא נצליח. אין לנו כח רצון – ניסינו, עובדה. הדרך הנכונה יותר היא לנסות לרדת חצי קילו בשבוע הראשון, ולדעת שגם את זה יתכן שלא נצליח. ננסה שוב ושוב ואחרי חודשיים כבר נצליח לרדת קילו שלם תוך שבוע. עשינו צעדים קטנים, מעדנו, קמנו, המשכנו, השתפרנו ועם הזמן הפכנו למומחים. לפעמים זה לוקח הרבה זמן, אז מה?

מיד אחרי שאנחנו מציבים את המטרה הגדולה אנחנו צריכים לתכנן את הצעד הקטן הראשון שלנו. תמיד להמשיך, להתקדם ולפעול צעד אחרי צעד. גם אם מועדים. גם אם נכשלים. ממשיכים לצעד הקטן הבא.

כשרצים מרתון מתייצבים על קו הזינוק עם מטרה ברורה וגדולה מול העיניים – 42.2 ק”מ. מתחילים בצעד הראשון. העייפות מדגדגת כבר אחרי קילומטרים ספורים. מסתכלים הצידה ורואים שליד רץ מישהו אחר בקלילות. חושבים קדימה ורואים עוד דרך ארוכה של עשרות קילומטרים לפנינו. מה יהיה? לא יהיה לי חם מידי? אני אתקל בדרך? אני אוכל להגיע ככה לסוף? הניסיון מלמד אותנו להסתכל על הצעד הקרוב הבא, על מאה המטרים הקרובים, על הסיבוב הקרוב שבדרך. לחשוב איך לרוץ את מאה המטרים הקרובים. גם בקילומטרים האחרונים כשהרגליים כבר בקושי נשמעות לנו, והגוף כואב כולו, ממשיכים להסתכל על הצעד הקרוב הבא ולא על הסיום בלבד.

חושבים בגדול, פועלים בקטן.

Think BIG, Act small!