מהו מיסוך ואיך הוא קשור לאכילת יתר

להרגיש טוב

המניע המרכזי של כל אדם ואדם בעולם הוא להרגיש טוב, להיות שמח, מאושר, מרוצה, מסופק וכדומה. אם מנתחים את הפעילות של אדם מסוים ושואלים למה הוא עושה אותה מגיעים בסוף לתשובה “כי זה גורם לו להרגיש טוב יותר”. אנחנו עובדים ומרוויחים כסף כי זה גורם לנו להרגיש טוב יותר. אנחנו יוצאים לבלות כי זה גורם לנו להרגיש טוב יותר. אנחנו לומדים או מתקדמים בעבודה כדי להרגיש טוב יותר וכך גם בפעולות פשוטות ושגרתיות יותר.

לצערנו לא כל הזמן אנחנו מרגישים טוב. למעשה חצי מהזמן אנחנו מרגישים טוב יותר ובחצי השני פחות טוב. זה סוג של מנגנון שטבוע בכל בני האדם. גם כשאנחנו משיגים הישג יוצא דופן, שעבדנו עליו זמן רב, אנחנו מרוצים ומרגישים טוב לזמן מוגבל בלבד ואז שוב חוזרים לשגרת “החצי חצי”.

תסכול

בזמן הזה, שאנחנו רוצים מאד להרגיש טוב אבל  מרגישים רע, נוצר תסכול, שגורם לנו להרגיש אפילו רע יותר. כלומר אנחנו מרגישים רע ואז אנחנו מתוסכלים מזה ומרגישים גרוע עוד יותר. ככל שהפער הזה גדול יותר כך ההשפעה שלו על ההרגשה שלנו גדולה יותר.

הצורך שלנו להרגיש טוב יותר מלווה באמונה שאנחנו יכולים להרגיש טוב כל הזמן. אנחנו בנויים להרגיש “חצי חצי” אבל מאמינים שאנחנו אמורים להרגיש טוב כל הזמן. האמונה הזו אף מעמיקה את התסכול. אחד המקורות לאמונה הזו היא העובדה שאנחנו מופגזים באפשרויות להנאות זמניות. שופינג, סיגריה, אלכוהול, פורנו, משהו מתוק ועוד ועוד כולם אפשרויות זמינות לעונג מיידי. תחושת העונג מכסה באופן זמני על ההרגשה הרעה.

דורית (פיקטיבית)  בת 30, רווקה, עורכת דין מצליחה במשרד גדול. מעוניינת להקים משפחה ולהצליח בקריירה. הבוס שלה התחלף לאחרונה והוא לא מרוצה מתוצאות העבודה שלה. הוא מתנהג בגסות ומשפיע לרעה על מצב הרוח שלה מידי יום. הקריירה שלה מהווה חלק משמעותי בהערכה העצמית שלה. היא רוצה להקים משפחה אבל עם הערכה עצמית נמוכה קשה לה יותר להתקדם במערכת יחסים משמעותית. השאיפה שלה להרגיש טוב בקריירה ובמציאת זוגיות מתאימה, הולכת ומתרחקת. הפער הזה יוצר אצלה תסכול. התסכול הזה מוריד לה עוד יותר את מצב הרוח ומעלה מאד את רמת הסטרס.

ברוב המקרים שיפור המצב לוקח זמן. אי אפשר לפתור את הבעיות מיד. לפעמים אנחנו מתכננים פתרון ושואפים לשפר אבל התוצאה אינה מידית. במקרים רבים אנחנו גם לא מאמינים שיש פתרון. אנחנו נשארים עם התחושה הגרועה שלרוב מלווה בתסכול.

מיסוך

מה אנחנו נוטים לעשות במצבים האלה?

מבלים את הזמן הפנוי בפעילויות מהנות או מענגות. אנחנו רוצים להרגיש טוב יותר ולכן במקום לשקוע בתחושה הרעה אנחנו עוברים למשהו מהנה. אפשר לקרוא יותר על ההבדל שבין הנאה זמנית לאושר אמיתי במאמר “שתי מערכות חשיבה”.

לכל אחד יש את מגוון הפעילויות המהנות שלו. תחביבים למיניהם, בילוי עם חברים, פייסבוק, צפייה בסדרות, משחקי וידאו, שופינג, עישון, אכילה, שתיית אלכוהול, שיחות טלפון עם חברים, הם רק חלק ממגוון הפעילויות שגורמות לנו להרגיש טוב באופן זמני. הסחת הדעת וההקלה שמרגישים בזמן שעסוקים בפעילות המהנה עוזרות לתחושה הכללית הטובה.

לשימוש בפעילויות מהנות כדי ליצור הרגשה טובה יותר באופן זמני אני קורא מיסוך. כשאני אומר מיסוך אני מתכוון למסך עשן, פעולת הסתרה, חייץ. את המושג הזה שמעתי לראשונה באנגלית והוא נקרא buffering שמתורגם לעברית כ – חוצץ. השימוש במסך יכול להיות לרגעים ספורים (הפסקת סיגריה) או לזמן ארוך יותר. הפעילות המהנה כשלעצמה היא מצוינת והבעיה מתחילה כשמשתמשים בה כדי ליצור מסך מפני התחושה הרעה. לפעמים אנחנו משתמשים במיסוך לתקופה קצרה ולפעמים לכל החיים.

אכילת יתר ואכילה רגשית

אכילה היא אחת מפעולות המיסוך הנפוצות ביותר. אכילת יתר מתרחשת כשאנחנו אוכלים מעבר למה שאנו זקוקים לו כדי להתקיים. האוכל בימינו הוא מאד זמין, מאד מפתה, ומאד מקובל.

לאוכל יש מספר מימדים של אטרקטיביות.

  1. קודם כל הוא טעים וכיף.
  2. שנית אוכל מאד מקובל בתרבות כבילוי חברתי מהנה. אנחנו מזמינים ומוזמנים לארוחות, יוצאים לבלות במסעדות, מכינים מתכונים מיוחדים וכד’.
  3. תודה לאל שהאוכל מאד זמין אצלנו. עד לפני מאות לא רבות של שנים היה קשה להשיג אוכל ולא היה שפע ומגוון רב כל כך. גוף האדם אינו בנוי להתמודד עם השפע הזה.
  4. ולבסוף יש אלמנט של התמכרות בתחושה שמתלווה לאכילת סוכרים ופחמימות פשוטות. צריכה כזו של פחמימות פשוטות מפעילה בגוף מנגנונים דומים לאלו הפועלים בזמן צריכת סמים ממכרים.

כל אלה הופכים את האוכל לפעילות מיסוך מועדפת ונפוצה. יש לי לחץ בעבודה אז אני יוצא להפסקת קפה לרגע עם איזה שוקולד קטן ככה בצד. היה לנו שבוע עמוס אז נצא בערב למסעדה עם חברים.

נוח לנו לחשוב שנפתור את הבעיות ונרגיש טוב לתמיד. אבל זה לא עובד ככה. לאורך זמן אנחנו תמיד נרגיש לא טוב בחלק נכבד מהזמן. ככה אנחנו בנויים. זה חלק ממנגנון ההתפתחות שלנו. לכן אנחנו לא נפסיק לאכול יותר מדי כשהמצב ישתפר. המצב אמנם ישתפר אבל עד אז יהיה משהו חדש שיגרום לנו להרגיש לא טוב.

הפתרון

הפתרון לבעיית אכילת היתר הוא הפרדה בין הבעיות לבין האכילה. התמודדות עם הבעיות תוך כדי ניתוק האכילה מהפתרון. אפשר להמשיך להנות מאוכל אבל לנתק אותו מהבעיות האחרות. האוכל וההנאה שבאכילה מפסיקים להיות משמעותיים כל כך בחיים כשהם מפסיקים להיות מסך, כשהם מפסיקים לחפות ולהסתיר דברים אחרים בחיים.

  1. השלב הראשון הוא ההכרה בעובדה שבפועל אנחנו מסתירים את התחושות שלנו בתענוגות שווא. נפריד בין הצורך הנפשי לרעב הגופני האמיתי.
  2. אחרי שמכירים בהבדל ננסה להפסיק להשתמש באוכל למיסוך.
  3. נחפש תחליפים לאוכל בפעולת המיסוך. נחליט שבמידה ואנחנו מרגישים צורך לאכול משהו כשאנחנו מרגישים רע, אנחנו בוחרים לעשות משהוא אחר שמסיח את דעתנו. מחליטים מראש מה. למשל עיסוק זמני בתחביב, גלישה באתר אינטרנט שאנחנו אוהבים, משחק קצר בסמרטפון או אפילו פעילות גופנית קצרה.
  4. לבסוף החלק המשמעותי הוא התמודדות עם הרגשות השליליים. גם את זה אנחנו עושים בתוכניות הירידה במשקל שלנו. אנחנו משתמשים בשיטות אימון שונות כדי לשפר את האופן בו מתמודד המתאמן עם הרגשות השליליים, גם בלי קשר לאוכל.

האם אנחנו באמת מרגישים טוב יותר אחרי בקבוק יין במסיבה? או שהאדם החברותי והמצחקק שם זה בכלל לא אני?

סיבוב בקניון ובגדים במאות ואלפי שקלים הפכו אותי לאדם יפה יותר? שמח יותר?

חפיסת השוקולד שנגמרה עכשיו הפכה אותי למאושר יותר?

שלא תהיה אי הבנה – לא צריך להפסיק לגמרי עם העינוגים.  צריך להפסיק להשתמש בהם בתור מסך.

מה יישאר לנו אם נפסיק עם הפעולות המסתירות.

ברגע שנצליח לחיות את החיים בלי פעולות מסך נגיע לחיים טובים ומלאים יותר. התמודדות עם התחושות הלא טובות מובילה לביטחון עצמי גבוה יותר. בהתחלה מרגישים פחד, חשש, חסך וחוסר טעם לחיים. אבל כשמצליחים להתמודד עם התחושות מגיעים למקום הרבה יותר בריא, יציב ומאושר בחיים.

עוד על הדרך לפתור את בעיית אכילת היתר במאמר הבא.

מי שזקוק לעזרה בהתמודדות עם אכילת היתר מוזמן ליצור קשר.