אז מצאנו שבאזורים הכחולים אנשים מצליחים לחיות עד מאה כעשרים. יופי!
מה הלאה?
החוקרים אספו מידע על אורח החיים באזורים הכחולים. המטרה הייתה למצוא מכנה משותף.

לברר :

האם יש משהו משותף לאנשים שחיים באזורים הללו?

האם יש משהו שיעזור לנו לחיות עד 100 כ – 20?

ואמנם אחרי מחקר של שנים, מצאו החוקרים בראשות דן ביוטנר, תשעה מאפיינים משותפים לאזורים הללו. בואו נראה מהם:

1. תנועה טבעית – האנשים שחיים הכי הרבה שנים לא עושים ספורט אבל עושים הרבה פעילות גופנית. באופן מפתיע הם ממש לא הולכים לחדר כושר או רצים מרתונים. באזורים הכחולים בעולם אנשים חיים בעולם של תנועה. אורח החיים מחייב תנועה שגרתית במשך כל היום. פעילות גופנית מתונה. לרוב הם גרים במקומות הרריים, בהם לא משתמשים באמצעי תחבורה ממונעים. הם עובדים בגינה, במטבח ולרוב אין להם כלי עבודה ממונעים.
   פעילות גופנית ותנועה הם חלק מהשגרה היומית. האנשים לא מתכוונים לעשות ספורט אלא מתנועעים כחלק מהחיים.
2. תַּכְלִית – באזורים הכחולים בעולם אנשים מכירים טוב את תכלית חייהם. הסיבה, המטרה, היעד. באוקינאווה היפנים קוראים לזה איקיגאי (Ikigai). בניקויה אומרים פלאן דה וידה (plan de vida). המושגים האלה מתפרשים הרבה פעמים כ – "הסיבה בגללה אני קם בבוקר". החוקרים אומרים שההבנה מה תכלית החיים מוסיפה לאדם בממוצע עוד שבע שנות חיים.
3. אתנחתא – בכל מקום בעולם אנשים נחשפים למתח נפשי, סטרס. זה קורה גם באזורים הכחולים. חלק קבוע בשגרה היומית של החיים באזורים האלה היא האתנחתא. פרק זמן קבוע בכל יום, בו מורידים הילוך, נרגעים, מורידים את רמת הסטרס. סטרס (או מתח נפשי) ידוע כגורם משמעותי להרבה מחלות כרוניות נפוצות.
   באזורים הכחולים נהוג בכל יום להוריד את הסטרס. חלק מהשגרה היומית המקובלת כולל פעילות מרגיעה. תפילה, טיול, מפגש חברים, שנ"צ, ועוד.
4. חוק 80% – חוק בן אלפי שנים באוקינאווה אומר שאוכלים עד שהקיבה מגיעה ל – 80% קיבולת. לא מפריזים באכילה. התייחסות נכונה לאוכל עושה את ההבדל בין עליה לירידה במשקל. בין ניצול האוכל לטובתנו, לבין פגיעה בבריאות. המנהג באזורים הכחולים הוא לאכול ארוחה קטנה בשעות הערב המוקדמות ולא לאכול שוב עד הבוקר. במילים אחרות אפשר להתייחס לזה גם כמו שאנחנו אוהבים לומר "אכילה מודעת".
5. מזון ממקור צמחי – רוב התזונה באזורים הכחולים מקורה בצומח. לא, האנשים אינם צימחוניים, אבל הם אוכלים מעט מאד בשר. שעועית מסוגים שונים, עדשים, סויה ועוד קיטניות הם מרכיב מרכזי בתזונה של האזורים הכחולים. גם גודל המנה אינו גדול.
6. יין – בכל האזורים הכחולים נהוג לשתות משקה אלכוהולי כמו יין בכמות מתונה כמעט מידי יום (פרט לקהילת האדוונטיסטים בלומה לינדה). שתייה של יין מידי יום ידועה במחקרים מדעיים כמיטיבה עם הבריאות. הכוונה היא לכוסית אחת או שתיים, לקראת סוף היום, ביחד עם חברים או עם האוכל.
7. שייכות – חיי קהילה. רוב האנשים באזורים הכחולים חיים בקהילה עם בסיס דתי. הכוונה היא למנהגים ומסורת של חיים יחד על בסיס אמונה משותפת. סוג האמונה לא משנה. מחקרים מראם שהשתתפות בטקסים דתיים ארבע פעמים בחודש מאריכים את תוחלת החיים ב 4-14 שנים.
8. משפחה – ערך המשפחה באזורים הכחולים כולם, הוא ערך עליון. המשפחה קודמת לכל. המחויבות לבן הזוג היא לכל החיים. בני המשפחה המבוגרים נשארים בבית או בקרבת מקום עד סוף חייהם. ההורים משקיעים בילדיהם הרבה זמן ואהבה.
9. אורח חיים בריא בקהילה – באזורים הכחולים בעולם נהוג לחיות בריא. המנהגים כמו עישון, אכילת יתר, בדידות, מתח נפשי וכד' לא נהוגים באזורים האלה. החיים הנורמטיביים הם בריאים יותר מאשר במקומות אחרים בעולם.